#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא. מה הדין.	ר' עקיבא מחייב [אדם הנשבע שלא אוכל סתם, אוסר עצמו בכל שהוא].<div>חכמים פוטרים [דהנשבע שלא אוכל סתם אוסר עצמו בכשיעור].&nbsp;</div>	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבועה שלא אוכל ואחר שקצים ורמשים וכו'. לריש לקיש שמעמיד את המשנה בחצי שיעור, מה טעם ר' שמעון שפוטר מקרבן שבועה.	שסובר שגם בכל שהוא מושבע מהר סיני, דתניא ר' שמעון אומר כל שהוא למכות (בכל התורה) ולא אמרו כזית אלא לקרבן (חטאת בשוגג).	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לריש לקיש חצי שיעור לא נקרא מושבע ועומד מהר סיני, הרי הוא סובר שאסור מדרבנן, ואיסור דרבנן מוזהרים עליו בלאו ד'לא תסור'.	כיון שיש לו היתר מן התורה אין זה נקרא מושבע מהר סיני.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבועת העדות אינה נוהגת אלא בראויין להעיד. למעוטי מאי. 2	לרב פפא למעט מלך [דתנן ביה לא מעיד ולא מעידין אותו].<br>לרב אחא בר יעקב למעט משחק בקוביא [בעירבון, דהוי גזלן מדרבנן ופסול לעדות].	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע משחק בקוביא אינו נקרא גזלן מדאורייתא.	גזלן דאורייתא הוא רק כשגוזל מידו, כמו 'ויגזול את החנית מיד המצרי'.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לר""ל בחצי שיעור חלה שבועה כיון שמותר מן התורה אפילו שאסור מדרבנן, ואילו שבועת העדות לא חלה על משחק בקוביא, הרי הוא לא נחשב גזלן מן התורה אלא מדרבנן."	כי כתוב בתורה 'אם לא יגיד' משמע מי שהגדה שלו מועלת לבעל הדין, והוא לא מועילה עדותו כיון שבית הדין לא יקבלו אותו מדרבנן.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והתניא אע""פ שאמרו אסור בכולן, לא אמרו ענוש כרת אלא על האוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד.<br>מה הקשו מכאן, ומה תירצו.&nbsp;"	רואים מכאן ששייך לכתוב 'אסור' גם על דבר שענוש כרת.<br>ותירצו הכי קאמר, כשאמרו אסור, לא אמרו אלא בכחצי שיעור, אבל כשיעור ענוש כרת, ואף על פי שענוש כרת, אין ענוש כרת אלא אוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שעל רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה אין כרת.	"דתנו רבה ורב יוסף בשאר סיפרי דבי רב [דלאו תורת כהנים. וידבר ואלה הדברים], מניין ליוה""כ שאסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, ת""ל 'שבתון' שבות [וכי היכי דשבתון האמור בשבת אסמכו ביה רבנן שאר מלאכות שלא היו במשכן ואינה מלאכה גמורה, ה""נ שבתון דגבי עינוי להוסיף על עינוי אכילה ושתיה קאתי]."	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצי שיעור מותר או אסור מן התורה. ומדוע.	"ר' יוחנן אמר אסור. כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל.<br>ר""ל אמר מותר. 'אכילה' אמר רחמנא, וליכא."	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו, כי כל אוכל חלב ונכרתה וכו'. אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו באזהרה.<br>מה פירוש.	שרק בכזית חלב שיש בו עונש כרת - יש בו איסור אכילה, אבל בפחות מכזית שאין בו עונש כרת - אין בו איסור אכילה.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"'<font color=""#3377cc"">כל חלב</font> שור וכשב ועז לא תאכלו, כי כל אוכל חלב ונכרתה וכו'.<br>מה לומדים מזה, על מי קשה מכאן, ומה תירץ."	"'כל חלב', לאסור אפילו אכילה פחות מכזית. וקשיא לר""ל שאומר חצי שיעור מותר מן התורה.<br>ותירץ, מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא."	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כוי וחצי שיעור יכול אינו באזהרה, ת""ל כל חלב.&nbsp;<br>מנין רצתה הגמ' להוכיח שזה רק אסמכתא, ומה דחתה."	שאם נאמר שזה דאורייתא, מדוע צריך לרבות כוי, וכי התורה צריכה לרבות ספיקא.<br>ודחו שהתנא הזה סובר שכוי אינו ספיקא אלא שהוא בריה בפני עצמה. והתורה מרבה אותו לאיסור למרות שאינו בהמה ואין בו חיוב כרת.	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חשבנו שכוי אין בו איסור אכילה, וצריך לימוד שיש.	"כי הוא ספק ואין בו כרת. רש""י. (על ספק איסור אין כרת. תיו""ט ביכורים)"	יומא פרק שמיני עד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין מוכיחה הגמ' שכְוי הוא בריה בפני עצמה.	ממה שאמר רב אידי בר אבין שיש ריבוי מיוחד שדם כוי אסור, והרי בין דם חיה ובין דם בהמה אסורים ולמה צריך ריבוי מיוחד לכוי, אלא ודאי שהוא בריה בפני עצמה.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ר 'תענו את נפשותיכם' יכול ישב בחמה <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">או בצנה</span> כדי שיצטער. (ברייתא א)"	תלמוד לומר 'וכל מלאכה לא תעשו'. מה מלאכה שב ואל תעשה, אף ענוי נפש שב ואל תעשה דבר המבטל ממך את העינוי.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא נאמר שאם יושב בחמה אסור לו לעבור לצל, ואם יושב בצל וקר לו אסור לו לעבור לחמה.&nbsp;	דומיא דמלאכה, מה מלאכה לא חילקת בה [ובכל צדדיה אסורה], אף עינוי לא תחלוק בו [יצאו חמה וצינה שאם ישב הרי הוא בעינוי, ואם לא ישב אינו מצווה לישב].	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">תניא אידך</span><span style=""color: rgb(85, 170, 127);""> </span>'תענו את נפשותיכם' יכול ישב בחמה ובצינה ויצטער."	"תלמוד לומר 'וכל מלאכה לא תעשו', מה מלאכה דבר שחייבים עליו במקום אחר <font color=""#508286"">[</font>-כרת, כגון בשבת], אף עינוי נפש שחייבים עליו במקום אחר [והיינו אכילה, שמצינו שחייב עליו במקום אחר, כגון פיגול ונותר].<br><span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">ואם נדחה</span> שאולי מדובר בעריות שנקראים עינוי וחייבים עליהם במקום אחר, ת""ל 'והאבדתי את הנפש', עינוי שיש בו אבידת נפש - אכילה ושתיה."	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<ol><li>אביא פגול ונותר שהן בכרת, ולא אביא את הטבל שאינו בכרת.&nbsp;</li><li>אביא הטבל שהוא במיתה, ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה.&nbsp;</li><li>אביא את הנבילה שהוא בלאו, ולא אביא את החולין שאינן בלאו.</li><li>אביא החולין שאינן בקום אכול, ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול. &nbsp;</li><li>אביא את התרומה שאינה בבל תותירו, ולא אביא את הקדשים שהן בבל תותירו.&nbsp;</li></ol>	תלמוד לומר 'תענו' 'ועיניתם את נפשותיכם' ריבה.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם נפשך לומר הרי הוא אומר 'והאבדתי את הנפש ההיא'. מה הלימוד.	ענוי שהוא אבידת נפש בתוך חלל הגוף.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם נפשך לומר הרי הוא אומר והאבדתי את הנפש ההיא.<br>מאי ואם נפשך לומר.	שאולי תענו פירושו עינוי דתשמיש, דתשמיש נמי איקרי עינוי, וחייבין עליו כרת במקום אחר כגון עריות.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד ר' ישמעאל שעינוי הוא עינוי אכילה.	דבי רבי ישמעאל תנא נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי 'ויענך וירעיבך', מה להלן ענוי רעבון אף כאן ענוי רעבון.&nbsp;	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נלמד עינוי 'מויענך וירעיבך' ולא 'מאם תענה את בנותי' [תשמיש].	דנים עינוי דרבים [יום כפור] מעינוי דרבים [אכילת המן], ואין דנים עינוי דרבים מעינוי דיחיד.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נלמד עינוי 'מויענך וירעיבך', ולא מעינוי דמצרים דכתיב 'וירא את ענינו', ואמרינן זו פרישות דרך ארץ. שזה עינוי דרבים.	דנים עינוי בידי שמים מעינוי בידי שמים [יום הכפורים מצות מלך היא, וכן עינוי המן].	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'המאכילך מן במדבר למען ענותך'. מהו העינוי. רב אמי ורב אסי.	חד אמר: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו, למי שאין לו פת בסלו [אוכל היום ודואג על מחר]. <br>חד אמר: אינו דומה מי שרואה ואוכל, למי שאינו רואה ואוכל [טועם כל המינים ואינו רואה אלא מן].	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל.&nbsp;<br>מה אמרו על זה רב יוסף, ואביי, ורב זירא.	"אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין. <br>אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא. <br>א""ר זירא מאי קרא, 'טוב מראה עינים מהלך נפש'.&nbsp;"	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ריש לקיש טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה. שנאמר.	טוב מראה עינים מהלוך נפש.	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים. מה דרשו על זה רב אמי ורב אסי.	חד אמר כל הנותן עינו בכוסו [אוהב שכרות], עריות כולן דומות עליו כמישור.<br>וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו, כל העולם כולו דומה עליו כמישור [ממון אחרים דומה לו כהיתר].	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם חמשת הדברים שאמרה הגמ' עליהם: 'ת""ל תענו ועיניתם את נפשותיכם' ריבה."	<ol><li>אביא פגול ונותר שהן בכרת, ולא אביא את הטבל שאינו בכרת.&nbsp;</li><li>אביא הטבל שהוא במיתה, ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה.&nbsp;</li><li>אביא את הנבילה שהוא בלאו, ולא אביא את החולין שאינן בלאו.</li><li>אביא החולין שאינן בקום אכול, ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול. &nbsp;</li><li>אביא את התרומה שאינה בבל תותירו, ולא אביא את הקדשים שהן בבל תותירו.&nbsp;</li></ol>	יומא פרק שמיני עד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועיניתם את נפשותיכם. מנין שמדובר בעינוי אכילה. 4	<ol><li>'וכל מלאכה לא תעשו', מה מלאכה שב ואל תעשה אף עינוי שב ואל תעשה. מה מלאכה לא חילקת בה אף עינוי לא תחלוק בו.</li><li>'וכל מלאכה לא תעשו', מה מלאכה שחייבים עליה במקום אחר, אף עינוי שחייבין עליו במקום אחר. (איסורי אכילה שיש בהם עונש)</li><li>'והאבדתי את הנפש ההיא', עינוי שהוא עבידת נפש ואיזה זה אכילה ושתיה.</li><li>נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי (ויענך וירעיבך), מה להלן עינוי רעבון אף כאן עינוי רעבון.</li></ol>	יומא פרק שמיני עד ב		
